"אין לי את זה"…
"אתה נולדת עם יכולת דיבור – זה לא חכמה"…
"אין סיכוי שאני ארצה כמו הטובים ביותר"…
כן, אלו משפטים ששמעתי ואני שומע בקורסים ובוובינרים שלי
ולצערי המשפטים האלו הן אמונות שעוצרות רבים מלצאת עם ההרצאה שלהם או הסיפור שלהם לאור.
איך אמר פעם מישהו חכם:
"what a piece of crap"
זה לא שאני לא חושב שיש אלמנטים אובייקטיביים במה שאנשים אלו אמרו או חושבים,
אבל אני חושב שכל ההסתכלות פה היא לא נכונה.
אוסקר וויילד – סופר ומשורר אירי מפורסם אמר:
"תהיה עצמך – כל שאר האנשים כבר תפוסים".
אני ראיתי כל כך הרבה סוגים של אנשים ומרצים,
כל אחד עם יכולות שונות, מאפייני אישיות שונים ונק' חוזקה וחולשה שונות
מעבירים הרצאות מרתקות בצורה שונה לחלוטין אחד ממשנהו.
ראיתי אנשים שנולדו עם בטחון עצמי גבוה – מרצים בצורה בינונית ומטה
וראיתי אנשים שהיו ביישנים, סגורים ומופנמים מרצים מעולה ויוצא דופן.
אחת הבעיות ש"תוקעות" מרצים בתחילת הדרך היא ההשוואה הלא נגמרת הזו
עם קולגות או מרצים אחרים שמרגיש כאילו: "לעולם אין סיכוי שאצליח להרצות כמוהו".
BIG MISTAKE!
לכל אדם יש דרך אחרת להעברת המסר ומה שיגרום לאנשים להגיב אליו בצורה חיובית
זה קודם כל – איך המרצה עצמו תופס את עצמו.
אם אני מרגיש שאני לא מספיק טוב,
אני אשדר "לא מספיק טוב"
אם אני מרגיש שאני מופלא – אני אשדר "אני מופלא".
ברגע שנבין מי אנחנו, מה טוב בנו (ויש הרבה מזה),
מה יש לנו לתת לעולם
ושאין רק דרך אחת להעביר את זה
אלא שלכל אדם יש דרך ייחודית ותדר ייחודי
ונפסיק להסתכל ימינה ושמאלה ולראות את ה"הצלחות" של הקולגות שלנו בפייסבוק
(מה שפעמים רבות בכלל לא נכון)
ונתחבר לאותנטיות שבנו,
אנשים ירגישו בכך..
הם אפילו לא ידעו למה – אבל הם ירגישו "שיש לנו את זה",
שאנחנו מיוחדים, שאנחנו מרתקים וניצור השפעה..
שורה תחתונה:
יותר חיבור פנימה,
פחות פזילה החוצה,
הבנה שכל מרצה התחיל ככל הנראה מנק' פתיחה לא מושלמת
אבל הוא היה מוכן לשלם את מחיר הדרך,
כך נוכל להתחיל את הדרך,
בצעדים קטנים,
מה שיוביל אותנו להצלחה אותה אנחנו מבקשים..
אשמח לתגובות איך זה עבד לכם.
ואם יש שאלות, מוזמנים לכתוב לי.
לחיי ההרצאה הבאה שלכם,
הדי